בבלוג זה נעלה מחשבות, רגשות, המלצות וכל העולה על דעתכם בעניין הספר אותו אתם קוראים כחלק משעורי ספרות. את ההוראות לכתיבה נפרסם בכיתה. אני שמחה, מקווה שגם אתם!
כמו כל צעיר אחרי צבא, גם ניב ועידן רצו לצאת "לנקות את הראש" ולטייל כתרמילאים בדרום אמריקה. לשוט בנהר על רפסודה, לנווט בין מפלים, לפגוש בשבטים נעלמים, להיטמע בשלווה, וללכת עד הקצה. הם רצו לכבוש את העולם ולתפוס שלווה בג'ונגלים של דרום אמריקה . רק שניב רצה משהו יותר אתגרי, שונה, משהו אחר שלא הרבה עשו כמוהו. הוא הופנה לבחור ישראלי בשם שאול, שטען שיודע הכל והוא המומחה לטיולים באיזור. ניב וחברו עידן שמבוגר ממנו בשנתיים, באו למשרד של שאול, והוא המליץ להם על טרק בריו מניקי. נהר המניקי בלב הג'ונגלים שרק אינדיאנים מקומיים מכירים. בסופו של דבר הם מצאו אינדיאני מקומי שטען שהוא מכיר היטב את האזור, צירף אליו את בן דודו, וביחד עם יצאו לטרק . למדריך, הוגו, לא היתה תעודה ולא טלפון וגם לא ציוד מקובל הדרוש לטרק כזה, אבל הוא מאד התלהב מהכסף שנתנו לו והוא תכנן להם טיול לכשבועיים. מזלו של ניב, שהתקשר לפני שהתחיל המסע להורים שלו ואמר להם שהטרק הימשך שבועיים. מעשה חכם שבסופו של דבר הציל את חייהם. הוגו ועוזרו הוב הביאו איתם רובה צייד עם שלושה כדורים ומצ'טה. המסע החל ב-23.11. ממש בההתחלה עידן החליק ונפצע ונחתך, וקרע עמוק ושותת דם נפער בידו. כמובן שהאינדיאנים לא ידעו מה לעשות, ועידן וניב בעצמם טיפלו בפצע, ותפרו בחוט ומחט. לחיות בג'ונגל התגלה כמשימה לא קלה. הם השתמשו בתבלין שום להרחיק נחשים, עשן לפיזור דבורים.כל החבורה נכנסה ללב הג'ונגל, הראות היתה מוגבלת, המצ'טה פילסה את הדרך המסובכת, וההתקדמות היתה איטית. המים של הנהר קרים מאד. האי-ודאות של הג'ונגל והאיטיות של המסע העכירו את היחסים עם האינדיאנים, ומזג האוויר הסוער הפחיד את המטיילים. הזרמים בנהר המניקי היו חזקים ובלתי נשלטים. הטיפוס והירידה בקניון ובמתלול היו מאד קשים וגרמו לפציעות וחבלות, נפילות, והרבה רגעי פחד ואימה והמתח גרם לויכוחים וצעקות עם המדריכים האינדיאנים, וגם אוכל בקושי נמצא - רק אחרי שבוע של המסע מצאו פירות על העצים. בשלב מסויים במזג אויר סוער שני האינדיאנים החליטו לעזוב אותם ואמרו : " אתם מעכבים אותנו, אנחנו יכולים ללכת המון שעות ביום ואתם לא". המדריכים נטשו אותם כדי להציל את עצמם והשאירו את ניב ועידן בלי מפה, בלי אוכל, ובלי תקווה שיצליחו לשרוד. ניב לקח פיקוד וככה המשיכו להאבק באיתני הנהר הסוער עם מערבולות וזרמים מטורפים בעזרת חבלים . ניסו להתקדם – הרטיבות והקור חישלו אותם וכך התקדמו למרות כל הקשיים.הם נאלצו להתמודד עם נחשים, תנינים, צרעות שחורות, כמעט טבעו, כמעט גוועו ברעב, וכמעט הפסידו לאיתני הטבע. ביום ה-16 למסע, להפתעתם הרבה הם נתקלו בהוגו והוב משני צידי נהר המניקי. הם התחברו, התחבקו, והחליטו ביחד לצאת בחיים מהג'ונגל הזה, אבל כמובן אחרי שקיבלו כסף נוסף הם שוב נעלמו. אבל ניב ועידן לא נשברו, למרות שכבר הקליטו למצלמה פרידה, ופחדו שזה הסוף שלהם, הם הגיעו למצב של להיות או לחדול, לא היה להם כוח לסחוב את הציוד. בינתיים ההורים של ניב התחילו לדאוג כי עברו שבועיים והם לא שמעו מניב. האב הפעיל את משלחת החילוץ שדיברה עם שאול ועם אשתו של הוב. שאול הפעיל את כל הצוותים וחיפשו בסירות במסלולים שונים. דותן, שהיה בצוות פגש את שני האינדיאנים שאמרו לו שכשעזבו אותם אם היו עדיין בחיים – רעבים מאד אבל לא מתים. המחלצים הרימו מסוק וחילצו את ניב ועידן.
האירוע המרכזי שמשפיע על עלילת הספר שבחרתי הוא, אירוע בתחילת הספר, בו הנשיא סנואו פוגש את קטניס, ונותן מן איום כזה שאומר שאם בסבב הניצחון שיבוא היא לא תשכנע את התושבי המחוזות שסיפור האהבה שלה ושל פיטה אמיתי והוא לא רעיון להצתה של התקוממות נגד הקפיטול אז הוא יצטרך לנקוט באמצעים שכוללים הרג האנשים החשובים לה ולפיטה . הוא מרכזי בעיני כי לא כל יום יוצא הנשיא סנואו מהקפיטול לפגוש אזרחית או היום אפשר לומר מנצחת . אירוע זה משפיע על העלילה כי, בכל אורך הסבב ניצחון לקטניס יש חשש שהיא לא מספיק טובה וזה נותן לה מטוביציה שונה לגמרי כמו להתקומם נגד הקפיטול ומיד אחרי שהיא מספרת זאת לפיטה והייטמיץ' היא חוזרת לשנות את דעתה .
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקגאיה אדמון
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקאלה
השבמחקרק עכשיו הצלחתי להיכנס
השבמחקכמו כל צעיר אחרי צבא, גם ניב ועידן רצו לצאת "לנקות את הראש" ולטייל כתרמילאים בדרום אמריקה. לשוט בנהר על רפסודה, לנווט בין מפלים, לפגוש בשבטים נעלמים, להיטמע בשלווה, וללכת עד הקצה. הם רצו לכבוש את העולם ולתפוס שלווה בג'ונגלים של דרום אמריקה . רק שניב רצה משהו יותר אתגרי, שונה, משהו אחר שלא הרבה עשו כמוהו. הוא הופנה לבחור ישראלי בשם שאול, שטען שיודע הכל והוא המומחה לטיולים באיזור. ניב וחברו עידן שמבוגר ממנו בשנתיים, באו למשרד של שאול, והוא המליץ להם על טרק בריו מניקי. נהר המניקי בלב הג'ונגלים שרק אינדיאנים מקומיים מכירים. בסופו של דבר הם מצאו אינדיאני מקומי שטען שהוא מכיר היטב את האזור, צירף אליו את בן דודו, וביחד עם יצאו לטרק . למדריך, הוגו, לא היתה תעודה ולא טלפון וגם לא ציוד מקובל הדרוש לטרק כזה, אבל הוא מאד התלהב מהכסף שנתנו לו והוא תכנן להם טיול לכשבועיים. מזלו של ניב, שהתקשר לפני שהתחיל המסע להורים שלו ואמר להם שהטרק הימשך שבועיים. מעשה חכם שבסופו של דבר הציל את חייהם. הוגו ועוזרו הוב הביאו איתם רובה צייד עם שלושה כדורים ומצ'טה.
השבמחקהמסע החל ב-23.11. ממש בההתחלה עידן החליק ונפצע ונחתך, וקרע עמוק ושותת דם נפער בידו. כמובן שהאינדיאנים לא ידעו מה לעשות, ועידן וניב בעצמם טיפלו בפצע, ותפרו בחוט ומחט. לחיות בג'ונגל התגלה כמשימה לא קלה. הם השתמשו בתבלין שום להרחיק נחשים, עשן לפיזור דבורים.כל החבורה נכנסה ללב הג'ונגל, הראות היתה מוגבלת, המצ'טה פילסה את הדרך המסובכת, וההתקדמות היתה איטית. המים של הנהר קרים מאד. האי-ודאות של הג'ונגל והאיטיות של המסע העכירו את היחסים עם האינדיאנים, ומזג האוויר הסוער הפחיד את המטיילים. הזרמים בנהר המניקי היו חזקים ובלתי נשלטים. הטיפוס והירידה בקניון ובמתלול היו מאד קשים וגרמו לפציעות וחבלות, נפילות, והרבה רגעי פחד ואימה והמתח גרם לויכוחים וצעקות עם המדריכים האינדיאנים, וגם אוכל בקושי נמצא - רק אחרי שבוע של המסע מצאו פירות על העצים. בשלב מסויים במזג אויר סוער שני האינדיאנים החליטו לעזוב אותם ואמרו : " אתם מעכבים אותנו, אנחנו יכולים ללכת המון שעות ביום ואתם לא". המדריכים נטשו אותם כדי להציל את עצמם והשאירו את ניב ועידן בלי מפה, בלי אוכל, ובלי תקווה שיצליחו לשרוד. ניב לקח פיקוד וככה המשיכו להאבק באיתני הנהר הסוער עם מערבולות וזרמים מטורפים בעזרת חבלים . ניסו להתקדם – הרטיבות והקור חישלו אותם וכך התקדמו למרות כל הקשיים.הם נאלצו להתמודד עם נחשים, תנינים, צרעות שחורות, כמעט טבעו, כמעט גוועו ברעב, וכמעט הפסידו לאיתני הטבע.
ביום ה-16 למסע, להפתעתם הרבה הם נתקלו בהוגו והוב משני צידי נהר המניקי. הם התחברו, התחבקו, והחליטו ביחד לצאת בחיים מהג'ונגל הזה, אבל כמובן אחרי שקיבלו כסף נוסף הם שוב נעלמו. אבל ניב ועידן לא נשברו, למרות שכבר הקליטו למצלמה פרידה, ופחדו שזה הסוף שלהם, הם הגיעו למצב של להיות או לחדול, לא היה להם כוח לסחוב את הציוד.
בינתיים ההורים של ניב התחילו לדאוג כי עברו שבועיים והם לא שמעו מניב. האב הפעיל את משלחת החילוץ שדיברה עם שאול ועם אשתו של הוב. שאול הפעיל את כל הצוותים וחיפשו בסירות במסלולים שונים. דותן, שהיה בצוות פגש את שני האינדיאנים שאמרו לו שכשעזבו אותם אם היו עדיין בחיים – רעבים מאד אבל לא מתים. המחלצים הרימו מסוק וחילצו את ניב ועידן.
האירוע המרכזי שמשפיע על עלילת הספר שבחרתי הוא, אירוע בתחילת הספר, בו הנשיא סנואו פוגש את קטניס, ונותן מן איום כזה שאומר שאם בסבב הניצחון שיבוא היא לא תשכנע את התושבי המחוזות שסיפור האהבה שלה ושל פיטה אמיתי והוא לא רעיון להצתה של התקוממות נגד הקפיטול אז הוא יצטרך לנקוט באמצעים שכוללים הרג האנשים החשובים לה ולפיטה .
השבמחקהוא מרכזי בעיני כי לא כל יום יוצא הנשיא סנואו מהקפיטול לפגוש אזרחית או היום אפשר לומר מנצחת .
אירוע זה משפיע על העלילה כי, בכל אורך הסבב ניצחון לקטניס יש חשש שהיא לא מספיק טובה וזה נותן לה מטוביציה שונה לגמרי כמו להתקומם נגד הקפיטול ומיד אחרי שהיא מספרת זאת לפיטה והייטמיץ' היא חוזרת לשנות את דעתה .